<h1>הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק סימן קפ"ג</h1>
<h2>דף כו.</h2>
ואסור לאדם לקדש אלמנות חבירו או גרושת חבירו תוך ג' חדשים שנתארמלה או שנתגרשה שהם צ' יום חוץ מיום שמת בו וחוץ מיום שנתגרשה בו, וכן היבמה לא תחלוץ ולא תתייב' עד סוף ג' חדשים למיתת בעלה וכן מעוברת חבירו (דף ל"ז) ומינקת חבירו עד כ"ד חדשים חוץ מיום שנולד בו וחוץ מיום שנתארסה בו ואפי'א) נתנה בנה למינקת או גמלתו אכן אם מת מותרת ואם עבר ונשאה תוך הזמן יוציא בגט אך קדש בתוך שלש' חדשים וברח ערוקי' מסתיי'ב) ואם קדש בתוך ארבעה ועשרים חדשי' הואיל וכלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה אין צריך שיוציא בגט רק להפריש אפי' בלא ברח כדברי רב יוסף בכור שור ויש שחולקין עליוג) (ש"ע אם לא ירצה לברוח צריך לגרש ואם הוא כהן וקדשה בשוגג אין צריך לגרש שאינו יכול להחזירה אח"כ רק מפרישין אותן ואין חילוק בין קידש בין נשא בין בתוך ג' חדשים בין בתוך כ"ד חדשים). [סמ"ק סימן קפ"ג]. א) ואפילו קיימה בחרם או ע"י משכנות אסור דלמא אתי לאחלופי ולא דמי להנהו דבי ריש גלותא דהתם מידע ידיע דלא הדרי בהו מחמת אימ' דבי ריש גלותא ולא אתי לאחלופי כך פיר' התוספות בכתובות. ב) משמע דוקא דיעבד אך מורי הר' יחיאל הורה לכתחלה להשיא לו עצה לברוח דהכי מוכח מתוך פי' רש"י שפיר' ערוקיה מסתייה דכיון דברח גלי אדעתיה דאין דעתו לכנוס עד סוף הזמן. ג) הר"י בכור שור מביא ראיה מההיא דסוטה דקאמר גבי מקדש ונוש' מעוברת חבירו והיא סוט' תחתיו שיכול להשקות' דקרינן ביה והביא האיש את אשתו מפני שיכול להפרישה ולהחזירה לאחר זמן משמע דבהפרשה סגי דלא בעיא גט משום דאיסורא אחרינא עלה פי' איסור סוטה והכא נמי איכא איסור אחר דכלה בלא ברכה אסורה לבעל' כנדה ומיהו לא דמי דהתם איסור סוטה חמיר עליה דהוי דאורייתא אבל בכאן דאיסור כלה בלא ברכה וכו' דרבנן היא כמו מעובר' חברו ומה לי חד ומה לי תרי ומאי אולמי' דהא מהא, ועוד דאיכא לפרושי דלהפרש' דקאמ' גבי סוטה בגט קאמ' ולא חש לפרש יוציא דמשמע גט משום דכבר שמעי' לה מההוא דתני גבי מעוברת חברו כך פי' בתוס' דיבמות והלכך כי קדש בתוך כ"ד חדש יברח או יוציא בגט.
